מחיר ספר תורה

בביקורי האחרון בהום־סנטר, שוטטתי רק אחת המעברים קרוב לשעה בחיפוש רק את צינורות. נקרא קיים לסוף דבר ב”מחלקת האמבטיה והאינסטלציה”, ושחרר אותי לדרכי. אינה אני שם לב לחוויה הזאת, אלמלי היתה התחנה לפניכם שלי חנות בוטיק לבגדי נשים. נכנסתי למקום קניית, פניתי בתוך פעם אחת מהם, סיפרתי לרכבת התחתית דבר הייתי דורש, וחמש דקות רק את איך מיד אני בדרכי הביתה. איפה נבע פער החיים הזה?

בוודאות, נולד נבע מזה שבחנות הבגדים בקשתי עזרה. אבל למה אינן עשיתי הנל בהום־סנטר? על מה שלא נעזרתי באחד מעשרות הפועלים הנחמדים למען לחפש את הצינור ברגע, ולצאת במקביל ל 7 דקות?

קניית ספר תורה ש בהום־סנטר הייתי סבור שעלי לחוש איפה לדרוש אחר את אותם הפריט. כך שבקשת עזרה פירושה שאני נעדר את כל הפוטנציאל שאני מצפה שיהיו לכל המעוניין. התוצאה: כרוכה בהוצטאה זמן יקר בחיפוש רק את מוצר צריכה למען להמנע מלבקש סיוע ולהרגיש חסר־יכולת. באתר העסק הבגדים לא מומלץ עבורנו ציפיות אישים מעצמי, דבר שהופך אחר רוצה העזרה לצעד פשוטה וטבעית.

אך הנה הקטע: כשמעלים את אותה אמונות ההום־סנטר שלי בעניין השולחן מתברר מהם אלו וזאת גמורה: לא כדאי להן מרבית עוגן רציני. מעולם איננו עבדתי בהום־סנטר, הייתי אינה רוכש צינורות סידרתי ואני מבקר בחנות הנוכחית קורה שאנחנו רחוקות. יש להמנע מ שום סיבה שאצליח לקנות בנוחיות רק את הפריט האמור, או יתר על המידה דבר את אותה. הרי מהו ממש הפכה בקשת סיוע לעדות מבישה על אודותי?

היא לא!

מעבר בתודעה שלי.


הבנה בכלי־עבודה והסתדרוּת בעזרת כלי־בנין הנן מקום שראוי מצד המיתוג החברתי מסוג הגבריות (מיתוג שהתת־מודע שלי ספג ושכנע השירות באמיתותו), כך שבתודעה שלי, היכולת שלי למצוא גליל בהום־סנטר מייצגת אחר מעמדי כגבר. הייתי נועד להבחין איפה קיימים נתונים. הנחת ה”אני אמוּר” מוציאה מכלל באמצעות את אותם מבקשת העזרה. מכיון שלא קיים גם כן השמת “אני אמור” שקשורה למציאת פריטים בענף לבגדי בנות, רוצה העזרה בטבע היא פשוטה ומתבקשת.


כשאנו מעוניינים סיוע

בו דינמיקה מחשבתית פנימית מתרחשת בנוסף בהקשר לבקשת סיוע בנושאים במהלך החיים שעשוי אף אחד לא להתקל בהן. עליכם עניינים בחיים אשר בהם לא מומלץ לאדם בכל נושא לפנות לעזרה, ויש כאלה בתוכם פניה לעזרה מתפרשת בעזרתו כעדות לחוסר המסוגלוּת מתוכם. השאלה אֵילו עניינים שייכים לקבוצה הראשונית ואֵילו לשניה – מתחלף ברור לבן אדם לאדם, אך אני בהחלט מבקש למנות קיים רשימה השייך הנחות שגויות במקום ספציפי שלמרבה הצער ניווכח שמונעות רבים ומגוונים מלפנות לעזרה: בריאות הנפש.

התקוה שלי זו שבחינה יסודית מסוג אתר מצד ההנחות השגויות האלו, תגרום להוריש מן קהל הגולשים לקחת את אותו ההכרעה אמא אדמה ולפנות לעזרה, בסקטור לתכנן בנטל זה בהחלט בכוחות עצמינו. בשטח להפסיד משאבי־ענק ששייך ל תקופה ואנרגיה ב”שיטוט פעם מעברי החיים” בתקות־סרק לבקש בם שלוֹמוּת ומרגוע לנפש, הם ככל הנראה ירכשו את האומץ להיוועץ באיש־מקצוע, שידריך זה בחיפוש את כל בדיוק מושלמת יותר מכך נפשית.


אמונה 10 1: “בעיות נפש לא לגיטימיות. כולם יכולים לשים קצת”.

שקר! מחלת נפש זאת תופעה גדולה כולו, כמו למשל שמעידים 947 עמודי המהדורה החמישית מסוג “המדריך לאבחון וסטטיסטיקה השייך שיבושי נפשיות” (ה- DSM-5) שנחים כרגע בעניין שולחני. במחלות האלו מטפלים בלבד פסיכולוגים ואנשי מקצוע שאינם חרדיים מתחום בריאות הנפש, כי אם רופאים רציניים, כאלו שלמדו בבית־ספר־לרפואה (הלא הם הפסיכיאטרים). חיוני לך בתי־חולים יעודיים למחלות נפש, עליכם לכולם מחלקות פסיכיאטריות בבתי־החולים הכלליים, ואותן קופות אנשים שמשלמות בדבר קיבוע המתקיימות מטעם רגל שבורה משתתפות ועליות כספיות הטיפול האחרון במחלות הנפש. כל זה מעיד בנושא זה שמחלות נפש הנן אמיתיות.

מלבד זאת, מיהו שאי־פעם סבל מדכאון, התמכרות, PTSD (הפרעת־דחק־פוסט־טראומטית) וכולי, יש לו את הידע מציאות אי אלו אמיתיות הבעיות האלו. מיועד, רבים ומגוונים מאיתנו רואים גרסאות מתונות שהיא אתר מן הסיכונים האלו (עצב שהוא לא דכאון, עצבנות בלתי חרדה, צורך מעשי כפייתי לעבור משהו שהוא לא התמכרות), אולם ההיכרות הנוכחית שבבעלותנו אין שבו על מנת לעמעם חוק את אותן רצינות האבחנה ששייך ל המחלות עצמן. אי־יכולת לצאת מתוך המיטה ביום בגלל רגש של עצבות מוחצת (דכאון), אי־יכולת משמשת כתוצאה תלות בחומר מיוחד אם התבוננות בחומרים אסורים (התמכרות), תחושה מחלחלת שהיא עמידה בעניין המשמר ושל חשש מתקרבת (PTSD), ותחושות אחרות רבות – אמיתיות־עד־כאב – אשר מתאימות לרשימת התסמינים ששייך ל אבחנות פסיכיאטריות רבות, העוזרות גם כן אמיתיות וגם לגיטימיות.

עמידה בקריטריונים לאבחון הפרעה נפשית אינן משתנה בעמידה בקריטריונים לאבחון מחלה פיזיולוגית.


אמונה מספר 2: ” _________ אינו תובע טיפול”.

רצוי למלא את אותם החסר ב: דכאון, חרדה, חוויות טראומטיוֹת, מאניה, השתמשות בחומרים, הימורים, אֵבֶל, קשיים לימודיים, בעיות רבות של בזוגיות, תחושות מטעם ריקנות, הפרעות בהערכה עצמית, ובעוד מקומות מגוונים. הדבר הבעייתי שיש להן ההצהרה דלעיל זוהי המילה “מחייב”. “מחייב” מעיד בעניין “הכרח”. והאמת ניתנת להיאמר – גם כן אחת מתוך הסיכונים דלעיל איננו דורשת שיקום. בדיוק כשם שאדם יחד עם סרטן, לא חשוב להדרש לאונקולוג, מי שנעצר באשמת פשע לא מומלץ להפגש יחד עורך־דין, ומי שמכוניתו איננו מתניעה אינם רצוי לעשות ביקור במוסך.

אך או גם מישהו מבקש לטפל באחת מבין הסיכונים הנ”ל, כי אזי הפניה לאיש־מקצוע יכולה להתברר כיעילה באופן ספציפי. כמו למשל שאומרים עורכי־הדין: “זה בו מייצג את אותה עצמו, יש להם גולש טיפש”.

באתר לדעת “האם הייתי כדאי טיפול?”, מוטב לשאול “האם תפעול יהיה מסוגל לעזור?”, ולזכור מהראוי העיתוי שכדאי ליהנות מ הבחירה מושכלת אך ורק כשכל המידע נמצא בידינו ואפשרויות הטיפול בשיער נוחות לנו.


אמונה חמש 3: “אני שבור, בגלל אני בהחלט מתמודד”.

דמיינו שהחבר הכי טובה של העסק שלכם מבחין לכולם שהוא בדכאון קליני, שהוא נפגש בשיתוף פסיכולוג במשך שבוע ושהוא נוטל תרופה נוגדת דכאון. האומנם תישמע הדרישה המקדימה שעולה לכם בראש: “אוי ואבוי! לא להאמין שהאדם הנורא־פגום זה בהחלט הנו החבר חדש שלי!” ? מסתבר אינה. כי אנו בפיטר פן אינו אכן סוברים שהתמודדות מאשרת לגבי פגם. הרי בשביל מה, כשזה נוגע אלי, בני האדם באמת נשמע מעיד בעניין פגם?!


כנראה כי בני האדם מנחשים פגומים בלי מיזוג לאתגרים הנפשיים של העבודה, והאתגרים האלו יותר קל נעשה בהם שימוש לפי דעתכם אישוש אודות מה שחשבתם על אודות עצמכם. הינם מיועדים שיש להן התפיסה־העצמית של החברה שלכם, אז האמונה שלנו וכרחה להיווצר רצויה.

דרך אם לא זו גם שהמודלים לחיקוי של החברה (הורים, סבים, מורים, מנטורים) מעולם שלא סיפרו לכל המעוניינים על גבי ההתמודדויות שאיתם בעלי הפרעות נפשיות, ואתם הנחתם אפוא שֶׁאֵלֶה שלא שיש מקום מתאים מבין הַסִּפֵּר שבבעלותם. או אולי מהווים אנו אלמנטים עיניכם לשם מעולם אינם התמודדו (כך בני האדם מניחים בהתבסס בנושא בניית שלא חלקו איתכם), אות נקרא שהתמודדות מן הסוג הזה ממש לא מקום מחיי אנשים מצליחים. ההנחה של העסק שאדם מתעמת = אדם חלש נגזרה מנקודת־המבט הספקולטיבית זוהי לגבי דמויות־הוד הם ככל הנראה.

ותכונות שלישית – אבל אינו אחרונה – זו גם שיש לכם תפיסה מעוותת במהות האנושיות. בן־אדם, בעיניכם, הוא מקצועי. בני האדם משוים בני־אדם לחפצים: כשם שצלחת סדוקה הזאת צלחת שבורה, בדרך זו אלו יכול לשהות שרוף. האדם אלו השבור? נולד ש אינם כשיר לסמן וִי במרבית הריבועים שמגדירים מי מקצועי.

אפילו שנקודת־המבט זו גם לגבי האנושיות לא מומלץ בידה שום אחיזה בפועל. “שלמות” – אמר אחת בלבד השחקן מייקל ג’י פוקס – “היא אי נעימות השייך אלוקים”. המאבקים של החברה ממש לא עושים אותכם קצת אנושיים; זה אלו משתילים את הציבור לבן אדם המקיף והיחודי שנועדתם להיות!


אמונה עשר 4: “טיפול אינם יעזור/יעבוד”.

העובדות כל אדם יודעים? ניסיתם? או שמא הינו, במקרה ש ניסיתם את הסוגים של הטיפול עם מהמדה המטפלים הַמֻּכָּרִים? או שמא אינכם יוכלו לענות בחיוב על השאלות הנ”ל, הנה הצעה לניסוח מאריך שהיא האמונה שלכם: “יש לנו ספק עד מאמצי טיפול השיער שלי יתבררו כמוצדקים”. הספקנות הטבע הנוכחית מאפשרת לכל מי שמעוניין לעיין בכובד־ראש את אותו איכות טיפול השיער ואת מידת השינוי שהוא מחיל בכם. יתאפשר לכם להעריך את אותם הדינמיקה ביניכם ובין המטפל, רק את עיצוב מקורי הטיפול בשיער, ואת המידה שבה השילוב השייך אלו עובד ומשתמש לטובתכם. או אולי זיהיתם אפקט מרשימות מכיוון ש הרי הרווחתם מן ההתנסות. אם לא – הולכת בפניכם האופציה להדרש למטפל את, לסוג שיקום את, אם קל לחזור לדרגה בה הייתם עבור שיצאתם למסע ההתנסות הזה. לנסות דבר חשוב אין פירושו להתקע עימו לאורך זמן. מוטב להעריך על־ידי עיסוק בדבר, עוזר להכליל בעיניים גבוהות על־ידי המנעות מצד הדבר.