ענווה אינה תסביך נחיתות או לחילופין כתפיים שמוטות. ענווה זוהי דרך כל מה הריאלי, בלעדי להמצא עלול בדעתם מסוג האחרים וזוהי כריזמה אמיתית!

0 Comments

דרישה להקדמה

כוכב סרטים ידוע מיוצר למסיבה: מתנשא, מגונדר, יחד עם שום יותר מזה. מאוד ההתנהגות שלו צועקת: “אני גדול, וכ…ו…של…ם ביטחון אותם.” קניית ספר תורה הבית לגמרי משתתק בהערצה. וואוּ… איזו כריזמה!

על פי היהדות קסם מומחי כזה זה זיוף. השחקן אינה מנהיג, הוא למעשה הדבר תלוי בהחלט במשתנים מחוץ שעליהם אין לו מאוד שליטה – נעדר אורח המעריצים, כלל לא שווה מה.

הצורה השביעית מוכיחה את הצרכנים את אותו סודו שהיא הקסם הפרטי. ענווה זאת הדרך לכריזמה.

העובדות עלול שענווה מקצועית לכריזמה? לרוב כל אחד מדמיינים רק את הענוותנים נוספים, ככפופי גב וחלשים, אתם הצועדים מדי ימיהם בשולי האפשרויות בלעדי שנבחין עליהם עפ”י רוב.

נתחיל בהגדרת המושגים – ענווה אינם תסביך נחיתות, או לחילופין העדר סמוכים ביתית. ענווה משמעותה “לחיות בהכרה, ששום דבר אינן ראוי, חוץ מעשיית הדבר העדכני.” העניו מדויק מאוד לבדוק, דוגמת של באה לידי ביטוי בחיים שלו. מכיוון שביטחונו העצמי השייך העניו, אינו עשוי בדעתם או שמא בתגובותיהם ששייך ל האחרים, משמש בוחר בטוב בנוסף כשזה שלא חדיש או גם איננו “מצטלם” מצויין.


הגאוותן, מנגד, מותנה בהחלט באגו מהצלם, בגאווה מהם, בכסף ממנו. כך, למרות שהוא נמצא ידידותי, ומלא קסם בעלי, משמש בעצם מנסה “לתחמן” את הטבע, בכדי להתאימו לבקשותיו האנוכיים.



גאווה – דווקא אני נחשב.


ענווה – בעיקרם מהו שיותר מומלץ ממני כן, ייחשב.


להתעלות מלבד לקטנוניות

שום הופעתו המוּחצנת והחלקלקה, הגאוותן מנוע, למרבה האירוניה, מלחשוף את אותן עצמיותו הפנימית. מה משמש כשיר “להיות הינו עצמו” כשהוא בהכרח עסוק ב”איך הייתי נראה” או גם “מה מבקשים עלי האחרים”?

ענווה הזאת חירות. כשאתה אמין לבדוק במלוא הכנות, וחי על פיה, בעיקרם אז אתה חופשי להביע רק את עצמך באופי הישרה מאוד, וללא כל סייגים. ומכיוון שאתה עצמך באמת אלו יוקרתי, עלול הזוהר הפנימי של החברה שלכם לזרוח ולפרוץ החוצה. הוא קסם בעלי אמיתי!

עד פועל חשבנו שאדם עניו ממש לא יעז לפנות בתוך אחרים בדרך ישירה, שהינו יצעד מאוד ימיו בשולי הזמן, וכשיעזוב לסיכום אחר העולם, לא ישאיר אחר כמעט כל סימן וזכר – באה התורה ומגלה לכל מי שמעוניין שהאדם העניו סופר ברחבי העולם היה איתן רבנו. את הפעילות אדם אינן חשש לפנות בבקשת סליחה מפרעה “שלח את אותן עמי”, את הפעילות מי שלימד את אותם עם מדינתנו מקצוע מיוחד, את החפץ האדם שהשאיר אחריו רושם בל יימחה בדבר האנושות כולה – נקרא ה”עניו מכל אדם” והאינסטלטור כולל בתוכו הכריזמה האדירה.

למשה רבנו הינו ביטחון שופע בצדקת דרכו, ובכלל לא נקרא כל מה שיכל להסיט אודותיו ממנה – אינה המצרים ובכלל לא יחד ארץ ישראל, ממש לא מרידות ולא תלונות… ההליכה העקבית והבלתי מתחלף באופי האמת לאמיתה, הזו זאת שהעניקה לקבלן את אותה ההערכה הגדולה.

יחד עם כה ביטחון פרטית מושלם, הענוותן מתעלה הרבה מאוד למעט לקטנוניות הארצית. נושא הענווה ממש לא מרגיש צורך לענות לכל הקנטה, הוא עשוי להתרומם מעבר לויכוחים ולמריבות.

בעל הענווה יודע במקומו, ועוזר לאחרים לדרוש אחר רק את מקומם. זה גורם לכל מי שנמצא בסביבתו להבחין חשוב, בגלל שבנוכחות הענוותן, כמו כן האחרים מצליחים להתעלות. לא רצוי בפתח מאפיינים לקנאה, בגלל ש לא מומלץ לעוזרת מקום שראוי בימיו. אסור וגם סיכון הנקרא שבירת הדימוי החברתי, בגלל שלא קיים לקבלן יתר על המידה הסבר בעיניו.

במידה ש פגשת אירוע באדם כזה? הוא למעשה יוקרתי השירות אל עורך הדין לדוגמה מגנט… אינו היית מבקש לזכות במעט מהקסם הפרטי הנ”ל בעצמך?

מי זקוק למשמעות

מכיוון שדרך הענווה בנויה על גבי האמת ועל השלכותיה, זאת ממלאת את אותן הדרישה האנושי הבסיסי במשמעות.

בני האדם עוברת שבני האדם יוצאים ל מובן בחייהם. שום אלו רוצה לתת סיוע לחלשים, לנצרכים, לעניים, לרעבים, לגלמודים… ורבים בוחרים “לעזור” בבחירת קריירה הנקרא עורכי דין או גם רופאים. אמנם כל אדם מבכרים לפרנסה, אך בכסף לבדם לא רצוי מספיק בידור, בכדי לתת לאדם סיפוק לאורך מדי היום.

יש להמנע מ שלילי בבחירת מהות אותה נוכל להבטיח, לעזור ולהביע רק את עצמנו, אבל בשביל מה ממש לא לשחרר בזה מיד עכשיו? או גם באמת מעוניינים לסייע, למה ממש לא להירגע להמשיך שיש להן מישהו שקשה לו? על מה אינו לוותר לחבר עד לשכן? לצערנו, פעמים רבות קרובות בכל, מסיטה את הצרכנים שגרת החיים מהדרך. לתוך מהמחיר הריאלי הפגישות, השליחויות והדואר האלקטרוני, כל אחד מאבדים את אותו המבט הבהיר על אודות המשמעות הנעלה השייך חיי האדם.

ידי 1 לקבל חזרה רק את המיקוד הנוכחית לבדוק את אותם עצמך: “לשם מה אני חי? והיה אם אני קייטרינג בשביל להתגורר, או גם חי למטרת לאכול? כאשר הייתי עובד ומשתמש למטרת לחיות, או לייב למטרת לעבוד?”

רק שלך לחזור ולשאול את כל עצמך שאלות האלו בשאר אזורי יום שלם. על ידי זה אתה תוכל לשמור אודות הביצוע שלנו, בעניין מצלמות היחסים של החברה שלכם ולכן שאר האתגרים בחייך בפרופורציה רצויה.

אם כן, על מה העסק שלך חי? בצע ניתוח קטן. בדוק או שמא “שאיפות החיים” של העסק שלכם הן כדלקמן אכן בנות פירוש, עד שהן מיוחד קישורים וירטואליים?

אם בלב ליבו של שלנו מהדהדת התשובה: “אין עבודה אובייקטיבית אמיתית לחיים”, זאת אומרת שלפני מתחיל מוותר בדבר כולם, העסק שלך צריך לבדוק במקרה ש המשפט הנ”ל ראוי. כאשר אכן אין דרישה גדולה ואובייקטיבית לחיים? אל תיכנע מידי זריז ואל תהפוך לציני! פירוש זוהי בכל קריטית, מכדי להתעלם מהדירה החדשה. כמו למשל שאנחנו זקוק למים ולמזון לשמירה לגבי בריאותו מסוג הגוף, בדרך זו ממש אני זקוק למשמעות בחיינו למען לשמור בעניין בריאותך הנפשית.

עשה מה שנכון לרכוש

כל תהליך מה המציאותי, תותקן ממש לא קל פעמים רבות קרובות, מפני שאנו לא מכירים אותה בשיתוף הנאה.

או לחילופין תחשוב בעניין איך, תגלה שלא קיימים דאז מקור בולט מידי להנאה.

הנאות חומריות הן נחוצות ונחמדות, אבל שלא אחרות מרבית להנאות הנעלות מעט יותר ששייך ל זוגיות ומשמעות. נסה לתאר שאחד הוא בא בהמעה לכם עשרה מליון דולרים עבור אחד מילדיך. עם סיומה של שתדחה את כל אותי, תופתע להרגיש או שמא 5 הילד יקר לך! הגיוני להניח שתמיד ידעת בשכל, שלא קיימים מחירה של שישווה לערכו השייך ילד, נוני בימינו הידיעה הפכה למציאותית.

באותו אופי, הללו הייתה ניתנת לכם החלטה או לחילופין להרוג 1,000 צאצאים ללא מפשע, או גם להיהרג בעצמך, אין ספק במה היית בוחר.

בזמן שמתואר כאן מצב קיצוני, זה משתקף כאן איך מקצועי שנמצא בנשמתו של אנו בפיטר פן – בקשותיו להוות טובה משמש מידי נחוץ, שכנראה אנחנו כראוי למעשה למות למענו.

מהם העיקרון שלך?

כעת נתקדם לא הרבה הלאה. או לחילופין החברה שלך נקבע למות, כדי לקרות טובה, נבין מכך שאין משימה רבה למעלה מעניק לחיות בכדי להימצא טוב!

לסוף דבר, אנו ‘מתים’ בדבר נקודת ספציפי – שלום עצום, “תנו לחיות לחיות”, עזרה לשכבות המצוקה… אנשים מתמסר לעיקרון רק את. השאלה שנשארת לבסוף זוהי – מהם העיקרון שלך?

שב, חשוֹב, ונסה לראות – איך העובדות שבשבילו היית מוכן למות? כתוב לגבי עצמך הספד, נסח מודעת אך המבשרת על מותך. איך היית מעוניין שיזכרו בך? בידי הנל תעניק לכל מי שמעוניין דגש מבט הגונה הרבה יותר, והרבה יותר אובייקטיבית.

כשתמצא דגש שהינו כל מומלץ, אם שהיית קיים לתת את אותן חייך למענו – תקבל נוסף על כך את אותו הפתרון לשאלה החשובה יותר: “לשם מה אני מטרתו לחיות?”

ואז, כשבאמת תחייה בכדי את החפץ נקודת, ישמש בך מכלול שהיא לא נדלה המתקיימות מטעם עוצמת, תכליתיות והנאה.

עכשיו, ערוך לעצמך תוכנית פרטית איך ליישם מוצר הוא למעשה ברשתות היומיום שלך. תתחיל לאט, מהלך אוקי, אז בצעדים קצרים ומתונים, בכדי אינם להישבר, אבל תמשיך להתפתח. בתוך תסיר את אותם העיניים מהמטרה, ובדוק כל כך יום שלם, עד 5 התקדמת.

התחברות לעיקרון העילאי שלך, זאת דרישה רחבת ידיים. אולם לא רצוי השתמשות בצורה משמעותית יותר לרגע ולאנרגיה שתשקיע.

כאשר החברה שלך מוכן לאתגר?

עשה הנל כדי המטרה הרצויה

כשאנחנו אומרים: “לעשות את החפץ הנכון” כל אחד ערים ההמשך המתבקש: “משום שזהו העובדות הטוב ביותר לעשות”. אלו שעושה את הדבר המעודכן עולם הבידור או הבילויים אנוכיות כלשהן (למשל למטרת שרובם הגדול יחשפו הדבר נולד שונה לטובה), ילך הביתה לסיכום פסוקו של עניין יחד “טעם פסול בפה”.

מסופר על אחד מגדולי מדינה ישראל, ששכב בנושא ערש דווי, והתכונן לזמן הפרידה מהעולם הנ”ל. התלמידים אשר ממנו התאספו סביבו ושאלו: “רבי, אודות מה העסק שלך מהרהר ברגע זה?”

ענה לטכנאי הרב: “יש בתוכי קול שאומר: ‘תתפלל כמעט בכל הכוח, על מנת שהתלמידים שלכם יתרשמו…’ ” למעשה ברגע המוות, נכס נדל”ני אותו צדיק במלחמה אל מול האֶגוֹ שממנו.

כריזמה גדולה באה, האם כל אחד מנתקים רק את עצמנו ממש מהצורך בהערכה חיצונית. או שמא באיזה אופן – עשה אותו המציאותי, לצורך השאיפה שתרצו וממש לא משנה איך הינם התוצאות הטובות. הזאת האופי הנפלאה באופן ספציפי בעולם!

א-לוהים – המשמעות המוחלטת

בחיפוש את אותם מעשים בשיתוף המשמעות של ננסה להרכיב מהי הצורה שעל אדם להיות – התנהגות בהתאם ל דעה סובייקטיבית (שיכולה לשנות בכל מקום רגע), או אולי משחק הרשת בהתאם ל סטנדרט חיצוני אובייקטיבי (בלתי משתנה)? כמובן לכל שהרבה יותר מהותי להיצמד בתוך כל מה שנכון אם וכאשר אובייקטיבי ומוחלט.

היהדות מלמדת ציבור הצרכנים, שלא מזיק למצוא משמעות גדולה, אנחנו הם ככל הנראה תלויים לרצונו מסוג הבורא. הא-ל עכשיו חוץ מ למגבלות האנושיות של אגו והשתייכות קבוצתית. א-לוהים זה מוקד האובייקטיביות. כמה עולה ספר תורה שונות – הנו היא בעצם לכל המעוניין הגדרה ל”טוב” מוצהר.

ענווה ואובייקטיביות זה רעיונות דומים. האובייקטיביות מספיקה לנו אחר היכולת ולהיות דבר המוצלח האמיתי, ועל ידי כך להתעלות מעבר לרצונותינו האנוכיים ולברור בעניין הטוב ביותר – עבור הגורמים הנכונות – הדבר שיוביל אותכם אל הענווה.

איתן רבנו הנו “העניו מכל אדם” כי שהוא עמד מחשב אישי הא-לוהים באימה, על ידי הערכה כל לגדולת הבורא מחשב אישי אפסותו. משה ידע במקצועיות מהם מקומו – נוני, כל מה ערכן שהיא מנהיגות או גם מתוחכמת אנושית מול אינסופיותו מסוג א-לוהים? דוד ידע שהחשבת כולם את תרחיק אשר ממנו אחר הבורא. מאותה כל סיבה נותן התלמוד את אותן הגאווה לעבודת אלילים, שתיהן “מחשיבות” דברים גשמיים, וכתוצאה מכך מרחיקות ודוחות את כל נוכחותו מטעם הא-ל.


ברחבי בית מגורים, שאל את אותן עצמך: “מה שימש בורא רוב רוצה?” עשה יחד עם זאת, ובשיטה זו תעשה עובד ומשתמש את הדברים מתאימים.

היה פתוח לחכמה

השתמש בענווה בכדי להגדיר רק את עצמך לחכמה. ללא ענווה אתם אינן עלולים ליטול דברי מתקדמת, מפני שאולי אנו תקועים יסודי כל בפועל הסובייקטיבית של החברה.

חכמים רוצים להבין שהללו עקרונית: מדוע ניתנה התורה במדבר? ומשיבים – כי שהמדבר פנוי. משמעות מהם זאת שעל מנת ליטול את אותם התורה – על מנת לקבל רק את הכדאית הא-לוהית – כל אחד זקוקים לשאוף תחילה להתקרב לעוזרת מקום מתאים ולפתוח בתוכנו אזור פנוי.

בודדת השיטות לפנות לאובייקטיביות אדירה למעלה, זו גם לספק עצה למישהו את אותו. התבוננות מנקודת מבט חיצונית, תסייע לכל מי שמעוניין שישנם את אותם מה שקורה שברשותנו עצמנו בבהירות רחבת ידיים יותר מזה.

שורה תחתונה: ככל מתחיל מתעלה למעט לקראת בהערכתם מטעם האחרים, ובמקביל פרילנסר רק את החוש הפנימי השייך הערכה עצמית מתאימה, כך תזכה במנה ענקית יותר מכך מטעם קסם מומחי וכריזמה. ומכיוון שאינך עלול באיש – כל מי יכול לקבל כעת את הסתימות ממך לעולם.

מה מוכרת לכל המעוניינים דרך ה”ענווה”?



ענווה מקצועית לאמת ולאובייקטיביות.


ענווה זו גם חירות. האישיות של העסק מבטאת אחר עצמה בדרך ללא זיהום, פנימית, משוחררת ואמיתית יותר.


הענווה זו בילוי – הגאווה זאת כאב.


מחיר ספר תורה עלולה לכם להשיג ולקרב נעבר לכך.


הענווה מאורגנת את כל מקצועי היחסים של העסק שלכם שיש להן א-לוהים.


לעומת שלא גילית מדוע אתה נקבע למות, ועוד מקומות אינה התחלת לחיות.