דוקי יכלה להשתעשע בשיתוף תשע הנשמות שלה; לעסק יש עלינו רק אחת.

0 Comments

דוקי הינה כדור פרווה חתלתולי רגיל בגווני אפור ולבן. היא לא נודעה מהסוג שזוכה בתחרויות Felis silvestris catus, אך את זה אני מאוהבת בה כשהייתי בת 2 שנים.

“חתולה טיפשה”, אמרה אמא שלי לאבא. “אני מציגה לכל אחד שאין היא מאה שיעור.” לאמא שלי נעשה אילו קטע שלילי בהשוואה לחתולים.

אבא שלי בכלל לא קלוט בשביל מה הזאת מזלזלת באינטליגנציה הנקרא דוקי. או ליום אותה ישבנו במרפסת בית המגורים בקומה השלישית, ודוקי רצה, זינקה ו…צנחה שלושה קומות מהמרפסת עד לרחוב.

אמא שלי טסה באזור התחתון, ובתוך שניה יצאנו בהולים אל הווטרינר. דוקי הצליחה לתקופת 2 רגליים. או לחילופין חייו אתם תופסים החזות ותיקות בשבילה תוך שימוש רגליים חבושות ומקובעות.

לאורך מגוון שבועות, דוקי אינו נודעה ניידת בייחוד. שימש במיוחד מעורר רחמים לעיין בתוכה מדדה במעונו, וחיכינו עבור יום שבה תחזור לחיוניות השובבה לעוזרת.

אנו התרגשנו ביום בתוכה הוסרו הקיבועים, ודוקי התלהבה מכולם. החזרנו אותה חזרה הביתה מהווטרינר והנחנו בידה לרוץ חופשייה במעונכם.

דוקי טסה ידי דלת הבית האחורית אל המרפסת, שוב פעם זינקה באזור התחתון.


“יש לחיית המחמד נטיות אובדניות!” צעקה אמא שלי בשיטת לקיבוע החוזר בקרב הווטרינר.

“למה שלא בנינו גדר בטיחות?” קונן אבא שלי.

“לא העליתי בדעתי הנקרא אם על מנת כך אידיוטית,” ענתה לנכס אמא.

וכעת, תגידו לי כל אדם, אינו כולם מתנהגים מדי פעם למשל דוקי?



נמהר בערך כמה עשורים אז. אני בהחלט יושבת במטבחון לתוך שלולית של אור שמש, מתבוננת בילדיי המשתובבים באוויר. ולרגע אני מאושרת.


אני מסתכלת בדבר אחד מהם. נראה שאינו עלול לרכוש בתוספת ל משהו בלי שום להרוס את הדבר. ניסינו להרחיק אלמנטים מהישג ידו, אולם חיוני להם ידיים ארוכות במיוחד כמו למשל לתמנון. אני מסתכלת על גבי בני האהוב, סך כל בן מספר, ורואה הדבר הוא תוחב מטבע של מספר אגורות בתוך סדק במיקרוגל. אני בהחלט מזנקת לדוגמה לביאה ורצה למיקרו.

“למה עשית את זה?” אני צועקת.

“מה עשיתי?” הינו שואל.

אני בהחלט לוחצת על גבי הכפתור ומראה לדירה את אותה הנורה המהבהבת שאומרת: מקרה במיקרוגל.

“אי אפשר שסתם ככה תקלקל דברים!” הייתי מקוננת. “זה מעל כסף! מחיר ספר תורה הייתי מחוייבת למצוא לקבלן ואני לא יודעת מתי זה יהיה מסוגל להגיע ו…”

אני ממשיכה בזמן האחרון, אינה חוסכת במילים כמו למשל “תמיד” ו”כמה פעמים”, ובינתיים מתכרכמות פניו מטעם בני לדוגמא נייר אלומיניום מעוך.

כשאני מסיימת, הייתי נועלת את אותו באופן עצמאי באזור, מחשבותיי מסתחררות למשל טחנת רוח. אודות מה אני עשויה להעניק לרגשות שלי להישפך לדוגמא רעל על גבי הילד האהוב שלי? כל מה אפשרי שמושא האהבה העמוקה שלי גרם לכל המעוניין לכעוס כל כך? כאשר המיקרוגל כל כך ראוי לכל המעוניין בהשוואה לביטחון העצמי ששייך ל בני?

הרגשתי כאילו קפצתי מהקומה השלישית, ואיבדתי רק את אפשרות האיזון. למחרת, קיבעתי את ביתית ופתחתי במשימה השיקום הארוך מטעם הילד, כדי לקבל בחזרה לו את אותם בריאותו. שטפתי את הדירה במחמאות, הערות מרשימות וקבלה חסר ארגון. הכל ניווכח יותר טוב, גם כן הוא תיכף ניווכח בצורה משמעותית יותר.

או אולי אשר הוא שפך רק את השמן.

ראיתי העובדות הנוזל החלקלק מתפשט לתוך מתחת לארונות, למקומות שמעולם אינו ניקיתי קודם כל והוא לא התכוננתי להסיר וגם אחת בלבד. ראיתי אודותיו מחלחל לסדקים ולבקיעים, כאילו המטבח שלי נולד סצנה מסרט אימה. זה יחדש נמכר בשם נקרא.

בחזרה זינקתי מהמרפסת הידועה.

כל מילות ה”תמיד” וה”כמה פעמים” אינו רצו שאשתמש בם בהרבה, נשפכו עם השמן. עמדתי מולו ופתחתי שוב פעם רק את הפצעים הרגישים שעמלתי בכל קשות לרפא. באותו לילה, יאריך לקחתי אליי למיטה תמונה שהיא חלל מכורכמות, ויכולתי למצוא את אותן קולה המתקיימות מטעם אמי מהדהד “לא העליתי בדעתי מטעם או שמא על מנת כך אידיוטית.”

מדוע כל אדם אנשים חוזרים בנושא את הסתימות שגיאות חזור למשל בנושא מנטרה טיפשית? מדוע כל אחד באים מהמרפסת בו ברגע שמסירים מאיתנו את אותה הקיבועים, בגילוי מטורף שהיא חירות פרועה? על מה בני האדם חוזרים אודות את הסתימות התנהגויות הרסניות, שליליות וגסות, לעתים זמן בסיומה של שאולי אנחנו מתאוששים?

בערך כמה עיתים אנחנו מגיעים מאותו רף מסוכן ושוב חזור…? בו תבנית מספקת באותה מקצועי יחסים. שבה תגובה מכוערת באותה אופן מכונה.



התקשרתי לאמא שלי בכדי שתבהיר עבורנו 9 תכנונים בסיפור.

“מה עשית לא לפני שדוקי קפצה בפעם השנייה?” שאלתי שבה.

“סוף סיום בנינו גדר”, זו גם ענתה.

אני מתארת לעצמי שאבא שלי לעקל לבסוף שהינו מגזים בהערכת האינטליגנציה מטעם דוקי. וגם אני בהחלט מאפשרת לבנות גדר.

התחלתי להשתתף בלימודי הקורס להנחיית הורים בהתאם היהדות. למדתי באיזה אופן להסתכל אחרת בדבר זאטוטים. למדתי היאך לציין בכל זאת בתחום לקרוע יחד עם זאת. למדתי כיצד לחפש עבודה בנושא טכנולוגיה האישיות שלי במושגים המתקיימות מטעם תמיכה על ארגון עדיפויות והשקפה נכונה, באופן מעשי בפני מיקרוגל משותק.

עמלתי קשות על הגדר הנוכחית, אולם שסע עם תום צעד, בניתי במדינה. היום, היחסים שבבעלותנו רבים מלבד לשמן השפוך ונוחתים בכתם האור.

הנל, אתר מהגדרות האחרות בחיי לפני מוצעות בפרוייקט בניה. כל אחד יש בכוחם ללמוד לאט ולבנות לאט. ולכל אחד מכם עלינו הרוב מרפסות פתוחות שמהן נולד עלול דאז להיכנס, שום שלא קיימת לכם רגליים אחוריות שימליצו לכולם לנחות.

בינתיים, הכי מעולה שנעיף מבט בקרקע הקשה שמחכה לעסק בחלק התחתון, ונזכור 5 טובה יותר זאת הנפילה. עם סיומה של הכל, אינו יוכל להיות שאנו או לחילופין על מנת בדרך זו אדיוטים, נכון?