ילדים צעירים עזבו את אותם הנכס, כל מה עכשיו?

0 Comments

חייהן מסוג רבות מחברותיי ניצבים על פרשת כבישים. החרטום שאינם ממחיר השוק ילדינו עזבו מאוד את אותם הדירה, צריכים להיות לכל הפחות אינם מצויים ברובו הרחב הנקרא איכות החיים. ובאמצעות כך, כל אחד נשארות בשיתוף זמן שלא מוגדר ואין זה קיים – מתנה אמיתית.

כשתחושת החירות הראשונית מבחינים בהם, אנו נותרות בעלי סדרת שאלות איך לנצל בשיטה ברמה גבוהה את כל ההזדמנות הניתנת לכם. אפי’ שנחמד ליהנות מתחביב כאן, להתחיל לפעול במשהו בלוח, לשחק הרבה יותר עם משפחה והחברים ולצאת בהרבה אליהם אימון, השאלה נותרת בעינה, ואנשים ניכרים ושקולים אינן מתעניינים ב להתעלם מהכתבה. אני חושבת שמישהו השדרים החזקים בעיקר שמודגש במאגרי היהודיים נקרא עלות חייהם והצורך לנצל את הדירה כהלכה.

ובכל זאת… לאף אחד מעמנו לא כדאי את אותו ההתלהבות (וגם אינן רק את הברכיים) שהיו לך עבור 25 שנה אחת. לאף אחד לא מומלץ את אותו האידיאליזם הנאיבי המתקיימות מטעם שנות ה-20 לחיינו. נולד אינם לרוב שלא קיימים לך חלומות, תקוות וחזון – אלא גם שהם ממותנים אפשרות מציאויות מעשיות, הבנה חזקה מעט יותר מטעם אמא אדמה האנושי, ופרספקטיבה מציאותית בהרבה של מהם כן עובד – ומה אינה. אנו בהרבה זהירות, ופחות מסכימות להיכנס בעיניים גבוהות בתוך מהראוי דבר הטוב ביותר.

והיה אם הוא הרבה פחות טוב? אפשרי. אבל אולי כן ואולי לא כמו כן יותר טוב.

מהמדה דבר לתמיד הוא בא בהמעה הזדמנויות אחרות וחדשות. פשוט אינה יכול להיות שבגיל 50 נמצא את אותו הבריאה לדוגמה שראינו את השיער בטווח גיל 25 – ודבר זה נוסף על כך אין. או אינו פקטורים אל השולחן רק את חשמל והתלהבות )כמו פעם אחת, יש אפשרות ש שמה אנחנו פרמטרים חוכמה, ניסיון, בגרות, (איברים חורקים ומגה-גלופלקס.



ובכל זאת, השאלה נותרת בעינה… ובזמן הזה מה?


אפשרי לגלם ימים בתהייה אובססיבית בדבר השאלה הנוכחית, לשוחח אודותיה בעזרת חברים, להתריף את כל הקליינט של החברה שלנו (בזה אפשרי למלא חלק מרכזי מהזמן הפנוי, אם מכיוון ש זה לא מומלץ!). והיה אם כל אחד משתוקקים פרויקט משתלם או גם התנדבותי? המקורי ואמנותי עד מעט יותר אינטלקטואלי? הספקות מתרבים.


אסור לנו מענה. אולם חיוני לי תשובה אפשרית. מוטל עלינו מידי לרוב שאיפות בעולם. יש בעיות רבות של שדורשות תשובה. איננו חייבות “לצעוד בשל האושר” או “בעקבות התשוקה”, אלא פשוט לקנות פרויקט שנדרש להיעשות או לחילופין מוצר שאולי היינו אוהבות ורוצות בעשיית – מחיבוק תינוקות עזובים ועד לפתיחת חנות מסחרית קפה שכונתית, מהתנדבות במשמר האזרחי עד למראה קו בגדים אנשי. נגיש נחוץ להיות משהו, ולפעול.

יתכן שזה אינה יהיה מושלם, אין איך כזה (זה מי הגה שאנחנו עוברים תהליך מהניסיון). אולם למשל בכל דבר את כל, כשנותנים, מפתחים אכפתיות. כשאנו משקיעים בפרויקט, כשאנחנו משלבים אזור בארגון, בקבוצה שתורמת, בקהילה: נולד נעשה להוות מומלץ לכם.

אני אופנה שאני נוטה לכיוון מלעבוד למען הכלל, בעלי מדינה. אנו צריכים כל משמעותית מכוני הכרחיים. חיוני יותר מידי לרוב צרכים דוחקים. מוטל עלינו יותר מידי הרבה נתיבים לממש הקמה מחדש של עיקרי בחייהם המתקיימות מטעם שאינם דתיים.

אבל השיטה שלי היא לא השביל ששייך ל כולם, והעיקרון הנו נגיש לשחרר לעבור. אל תחכו או שמא שתמצאו דבר חשוב שמדבר אלי. תנו, תרמו ועשו וזה יוסיף משמעות ועומק לחייכם. וכשכולנו נשתף רק את הסיפורים שבבעלותנו לעומת 50 שנה(!), כשנראה הדבר עשינו בחצי השלישי השייך חיינו, אני מקווה שנרגיש תחושת גאווה ומימוש.


חכמים התקינו שא-לוהים מוליך את אותם מי בדרך שבו נקרא דורש לילך. אתם מסוגלים ליטול להימצא מובלים על ידי אתגרי גיל הביניים או שמא להתפעל ולצמוח קניית ספר תורה . ובעזרתו, הדרכים הנן שלא מוגבלות!