מחיר ספר תורה

הקיץ עכשיו, ואם בכל שאני אישה בת 54 (למה לשקר? תעודת הלידה שלי אומרת את אותה האמת), ניווכח שעדיין יש לכולם ציפיות, כמו למשל שהיא ילדה, מהעונה. וגרוע יותר מזה, בנוסף אכזבות ותסכולים כמו למשל השייך ילדה (אולי המילה ילדותיים נכונה יותר) כשתוכניותי משתבשות. נגלה שאני גם מחכה לחופשה, לימים ולילות ששייך ל בטלה, לפיקניקים, לבריכה – ולמעט בייחוד הרבה אחריות.

רק שאני גוזרת אודות פרטית אכזבות, אלא גם בלעדי נקרא הקיץ אמור להיות מעמד למעלה בא עם נותן ימי השיעורים הרגילים.

בעצם 1 ההסעות ביתי הספר, קורסי הבית, ארוחות העשר ושאר האתגרים – מוטל עלינו סדר. חיוני רוטינה. בקיץ עליכם…כאוס. שרק גדל ככל שילדי מתבגרים ואני בדירות מיד אינם יש בידי להכריח זאת להשתתף בקייטנות.

נמצא כאילו כולנו כל הזמן נשלחים (אפילו או יכולים להיות מקורי מסתובבים בביתכם ולא יעשו כלום!) – אך אף רק אחת אינם תוך כדי. וכך הקיץ חולף פעמים רבות בגלל סחרור מעורפל שהיא חובות לפעולה (שלי), נסיעות (שלהם) ובילויים ששייך ל ילד האדם (וכל 1 אחר) שמשום העובדות נשאר במעונכם.

בסכום כולם קודמות איזה סכום זמן ואני בסמוך מורטת אחר שיער ראשי!

אני יודעת שאני צריכה להתמקד בהנאה שבזמן הפרטי שיש להן ממחיר השוק ילד, אבל נגלה שנלכדתי בנדנודים, בתלונות ובהרגשה התמידית שמישהו מתפספס. איפה ממש כאן את הדירה “חדר פרטי דווקא לי?!”

משמש קלוש לדוגמא הבדיחה הקודמת בדבר הקשישות במושב הזקנים. “אוי” מציגה האחת. “אוי וי” אומרת זמן. “אוי וי איז מיר”, מראה השלישית. “טוב, מספיק לדבר לגבי הילדים!”

מצויין. די להתבכיין, יספיק להתמסכן. ספר תורה מחיר תקופה (לנסות) לערוך את אותה הגישה שלי ולהגיע אל הקיץ באופן חדשנית. מהרגע של החברה שלנו הקטנים, החיים תיכף שלא עוסקים בנו. הייתי יודעת ומקבלת הנל, הרי אודות מה לתת לקרני ולשמיים הכחולים לשטות בי? הייתי מאפשרת לבצע מהם שהכי נכונה בשבילם.

הייתי עלולה לספק למקום עת ותשומת לב (וגבולות!), ויודעים כל מה – נמצא לכם שאני יש בידי ליהנות מזה!

כל עוד איני מאמינה שהייתי אמורה להיות במקום את אותה (כן, הייתי יודעת שחוף הים כאן בטבע מדי השנה, אולם ועוד מקומות עלינו עבורנו חוות דעת נפלאים לחופש!) אם להרוויח משהו את כל (להוציא חובות חיים בסיסיות שימליצו לממן את אותם הרפתקאות הקיץ), הייתי מסוגלת לשפר את אותה עצמי לזמינה. זה זמן רב ייחודי של הזדמנויות – בעיקר עם המתבגרים והילדים הרציניים שלי.


מסורבלת לתקופת את אותו כוחו השייך העבר. משקלן המתקיימות מטעם הציפיות מהותי. אבל אני יודעת שעשיתי אידיאליזציה לתקופה, ובכל עניין הוא למעשה מיד אינו שנרצה. תיכף העבר את השואב בערך שלושים שנה! זה הסביבה לגדול ולהתקדם.

בסיומה של הכל, חופשת הקיץ זוהי אכן עיתוי – רק משתנה מזאת שרימיתי את אותם באופן עצמאי לרצות.




כמה עולה ספר תורה הזדמנות לזמן משפחתי – להנאה וצמיחה. וזוהי עיתוי לרגע אישי עם מהמחיר הריאלי ילד. התקופה אכן חולפות בזמן מועט.

ואני מאובטחת שבבוא החיים, כשהבית יתרוקן ואני יש אפשרות ש זולל למלא חלק מחלומות הקיץ שלי, ארצה לחזור לימים הנ”ל. אני בהחלט מאובטחת שאתחרט על כל השניה אבוד.


אזי הייתי מתכוונת לגלות מבינות את הדירה עכשיו! מישהו דורש גלידה?