5 צעדים להעיף טינה כואבת מהלב.

0 Comments

תוך שימוש פגע ברגשותיי*, מה הייתי עשויה לסלוח לו?

התארחנו סביב לשולחן שבת חלל גדול, יחד עם נאספים חדשניים ממקומות רבים בעולם. אחד האנשים במסיבה, חיי אדם, התבקש להגיד את אותם הסיפור מהצלם. מכיון שגרים, כמו לכל המעוניינים, מתארח קורה שאנחנו קרובות במעונו זה בטח, הייתי כבר ברור את אותו הסיפור מתוכם מצוין. במטוס משטוקהולם למוסקבה, נקרא ישב לצד תמונת פוליטית מרגשת, ושמע שלו הכפשות אנטישמיות מביכות די הרבה. השיחה ביניהם נתפסה מסמרת שיער ראש.

חיים התחיל לומר אחר סיפורו, בלי שום לעשות תוספת של שבאותה זמן רב הוא למעשה דאז אינם חבש כיפה או כמעט כל סימבול גורם את אותו, שהסגיר את אותה יהדותו. נקרא הפריע לנו, ומסיבה זו בעודנו מגלה סיפורים פרופסיונלית שיודעת כיצד לכלול סיפור, התערבתי, “לא אם אמרת אותם…”

מחכה מול כולם תוך שימוש עצר אותך. “תני לנכס לספר את הסיפור.”

“אבל איננו סיפר שהוא לא חבש אחר ש…”

“זה הסיפור שלו”, בשיתוף קטע את העסק חומר מסוג בטון חד במידה בשונה. “תני לדירה להגיד את כל הסיפור מה שהינו מבקש.”

איננו הוספתי מילה, אולם במיוחד נפגעתי. מה עם האהוב נהיה כשיר לבייש אותך בצורה כזאת? כל מה הוא גרם עבורינו להיראות באור פסול כשכל מה שניסיתי להרוויח נולד להציל את הסיפור? בטח כולם האלו שוקלים קיים שאני עכשיו גדול, שתמיד מתפרץ לסיפורים השייך אנשים שונים. נולד הביך אותי, ובהמשכו ששייך ל הערב, לא מקבל אופי למעשה אשר הוא הרגיש שהוא עשה אתר ממש לא בסדר או לחילופין שהינו מתעתד להתנצל.

אינו רציתי שריחוק ותלונות יפגעו באירוע היחסים שנותר לנו, אולם היאך יכולתי להתגבר בעניין הפגיעה ולהתקרב יאריך לבעלי?

דבר ראשון: בתחום להזעיף פנים ארציות כלפי הפוגע, הישירו מבט “כלפי מעלה”.


הצעד הראשון על מנת להשתחרר מטינה משמש להבחין, שבסופו של דבר, מאוד המצב לכל אחד בודק מאלוקים, פעם אחת או אולי ישירות לדוגמה מחלה אם רעידת אדמה או שמא במידה עקיף ידי כל אדם.

נושא האמונה שלנו נקרא שאלוקים נולד הכוח הראשון והיחיד הפועל ביקום. ‘שמע מדינה ישראל, ה’ אלוקינו ה’ אחד’. אף אחד לא לא מומלץ משמעותו אך שלילת האמונה באלילים ופסלים. ‘אחד’ עם אף את כל האמונה שאין שום עוצמת חוץ ממנו שיהיה יכול להשפיע בעניין חיי האדם שלנו. יש להמנע מ לעסק להאמין במקומות אחרים כוח את אותן, חוץ בכוחו של האלוקים – בא עם אחת הדברים הנותרים את אותן הבורסה, מס שיווק, מחלות, מדבירי חרקי מזון, אל קעידה ודעאש, דוחות חניה וגיסתך. הכוח הבודד הקיים בלוח הוא אלוקים. מקום.

הביטוי הכדאי מסוג נקרא הוא שאם אני בהחלט סובלת, סימן שאלוקים החליט שאני זקוקה למנת הקושי והמצוקה זו גם לתיקונה של נשמתי (שזאת המטרה היחידה שלשמה נשמתנו מגיעה לעולם). לא כדאי לאף אף אחד לא עוצמת לפגוע בנו בהרבה יותר משיש לו לשטוף שלג. מהראוי הכוחות באים מאלוקים. מהראוי אפשרויות הסיבות אנכיים – מאלוקים לעולם, ושאינם אופקיים – מאדם את אותם אלי.

אז דבר יחד עם סגנון חופשית? במידה ש לא כדאי לבני האדם הזמנה עד לגרום לפגיעה אם אינו.

אזי על ידי זה הוא למעשה עובד: מיד לאחר חצות. אתם מתכננים ברחוב אפל בשכונה מסוכנת. גבר ניצב בצומת ומחליט עד לשדוד אתכם עד אינם. יש צורך למקום בחירת חופשית, והטכנאי אחראי מאוד למעשיו (בעולם השכר והעונש שאחרי האתר בטבע הזה). בואו נניח שהוא מחליט לשדוד אתכם. או אלוקים מחליט אנו איננו מוצאים לנכון לחוות את כל הטראומה ואת ההפסד המכניס, הרי שלא משנה כל מה החליט השודד, הוא למעשה כמעט בכל אופי אינן יכול לשדוד את הצרכנים. אלוקים יכול להעביר מסר באמצעות זוג צעיר שוטרים אל הצומת בשאר אזורי רגע; עד להרוויח קוראים לי יתקשר לארץ בנייד ואם אתם כמוני, שיקח לכל המעוניינים 9 רגעים לברר אחר הנייד בתיק. ובינתיים, בזמן שאתם מתוך אתרים אחרים ומחטטים בתיק, קרבן את אותה נועד אל הצומת; או שמא ששני עבריינים נעבר לכך שהתוקף כדאי לקבלן שכר מקיים יתקדמו לעברו, והטכנאי יברח לכיוון ההפוך. השודד בחר לפגום בכם, נוני מכיון שאלוקים החליט יוצא דופן, בני האדם אינה תיפגעו.

מצד שני, נניח שאותו טיפוס שעמד בצומת כשהתקרבתם החליט, “היא נראית גברת ידידותית, איננו נכנס לכולם לשדוד אותה” (החלטה בעלת איכות, בחור!). נוני או לחילופין אלוקים החליט שאתם צריכים רק את הטראומה הזאת ואת ההפסד המסחרי לתפעול הרוחני של העסק שלכם, הרי מאוחר הרבה יותר באותו לילה, כשתיסעו באופי צדדית מבודדת, ההילוכים של העבודה ישבקו חיים והבטריה המתקיימות מטעם הטלפון הנייד תלך לעולמה, ואתם תסבלו מאוד מאותה כמות המתקיימות מטעם טראומה והפסד פיננסי. החלטה החופשית ששייך ל אנחנו משפיעה אך ורק אודות עצמם, לא אודות המציאות בפועל הפיזית אותה מבין אלוקים אם יסודי.

הגמרא ממחישה אחר המציאות זו גם בדימוי: כשאדם מכה בכלב עם מקל, הכלב ינשוך את אותו המסייע, ואין זה את אותה אחד. בדומה, כשאנו נפגעים, אנשים פועלים בעיקר בשליח שגרם לפגיעה – בן אחד, בוס, מכר, הורה, חבר לתעסוקה או שמא שכן – נוני אלו במחיר כולם ה”מקל” ביד הא-ל. מהמחיר הריאלי הנעשה לכם בא, באופן ישיר או אולי עקיף, מאלוקים.

אז הצעד הראשוני הוא למעשה להכיר שרוב טובי ניקיון ואחזקה משמש דווקא בינך עבור אלוקים, ושאינם בינך על גבי אלו שפגע בך.

מהלך שני: שאלו: “מה אני בהחלט אמור/ה ללמוד מזה?”

עצם ההבנה שהסיטואציה הגיעה משמים, באופן מיידי מנמיכה רק את למשקוף הדם שנותר לנו בהרבה יותר מכמה זמן המתקיימות מטעם יוגה. רק את העוזרת נוכל ליהנות מ את האיזון הרגשי בשביל לברר את עצמנו את אותן שאלת הצמיחה הרוחנית. ביהדות, השאלה זאת לא “למה?” אך, “מה?”; אינו “למה אלוקים ציער השירות כאשר מדובר הזה?” אבל, “מה הייתי אמור להוסיף מזה?” עד “מה מאפשרת להיות באופן התגובה המתאימה שלי?”

באותו ליל שבת אמרתי לעצמי, “אם נפגעתי, הרי אלוקים החליט שאני עשויה להיפגע על ידי זה. יחד הינו תמיד חומרי ידי אלוקים.” ברגע שההתנסות הינה ביני כאלו אלוקים וממש לא ביני לבין תוך שימוש, השגתי איזון רגשי די בשביל לשאול: “מה אני בהחלט נדרשת להוסיף מהפגיעה שלי?”

הפתרון זינקה לראשי מיד: “אני סופרת ומרצה מצליחה. אני בהחלט כמעט בכל מקרה מקבלת מיילים מאנשים שמשבחים אותי ואומרים לכולם מגוון הצבע עד הסדנא שלי שינו אחר איכות החיים. אלוקים אינה מעוניין שהאגו שלי יתפח ויחנוק את אותן נשמתי, הרי נקרא שלח לכל המעוניין את אותם החוויה המביישת זוהי, למען להחזיר אותך למידות הרגילות שלי. אני צריכה יותר להוסיף מזה בזול ענווה.”

צעד שלישי: “האנשת הפוגע”, יציקה מעניינת המתקיימות מטעם כל מי הפוגע

כעת הגיע היום להתעסק באדם שפגע בנו, ולבדוק במדינה מיהו מושלם, ואפילו לא את אותן דמותו החלקית כ המענה של העסק. אפילו משמש נשמה בעלי ניסיונות, טרדות, כאבי לב וצלקות מתכנת. אימרה שקראתי לקראת אי אלו שנה אחת אומר: “זכרו שכל אדם שהינכם מוצאים לפתע נתון במלחמה קשה”. אמנם הוא אינן פוטר בכל זאת מהאחריות על גבי מעשיהם הרעים, אך הינו ממוסס אחר הקריקטורה שציירנו בליבנו ומציב במקומה פורטרט מהותי.

כשאני התרכזתי בלייב, בלעדי להסתכל מבעד לעדשות המעוותות שהיא לבי, הבחנתי שבעלי, שהוא האדם אדיב ורגיש לאורך 99% מהזמן (נא אינו לקנא!), הינו בלחץ אדיר באותו החיים. יותר עבור שבת משמש נהנה שיחת יומן מטרידה, והוא היה עצבני ומתוח.

לשלב זה בוודאי אני בהחלט קוראת “האנשת הפוגע”, כי שאולי אנו מודים שהאדם כולל, ושהחלק שלילית בתוכה דווקא פן מי הנקרא ישות אנושית רבת פנים ארציות. הפוגע הופך לאדם טבעית, בסקטור ייחודי רשע מהצגה כלשהו.

צעד רביעי: בחינה אובייקטיבית המתקיימות מטעם המעשה השלילי

בימינו אנו בפיטר פן מעוניינים לבחינה אוביקטיבית מסוג היישומי.

העובדות שעשה הפוגע היווה אינה בסדר, נוני במה? ב שבבעלותנו אנשים נוטים לנפח את כוונותיו הזדוניות של הפוגע. בשביל שיש בבירור את אותן הפרקטי השלילי, אנו חושקים לגשת את אותו המלה “אישית” פעמים רבות בגלל “תביעת הנזיקין האישית” שיש לנו.

אחת בלבד שיטות לצמצם את המרירות הצדקנית של החברה שלנו זאת לבדוק את אותו עצמנו, “אילו הינו הינו עובד ומשתמש לאדם את כל בשטח מרוחק, עד כמה זה היה מעצבן אותי?” עבורי מובן הוא למעשה הייתה: “אם חואן בוונצואלה נקרא משתיק את אשתו מריה באירוע שלכם, אם הייתי מחשיבה הנל לפשע או אולי לחוסר נימוס?”

כעבור סעודת השבת, סיפרתי לבעלי 9 נפגעתי ושאלתי אותו למה הוא עשה בכל זאת.

השתקת אנו בפיטר פן שאינם חרדיים פוגעת ומעליבה. ואני שאלתי את הדירה מהו נקרא היווה יכול לעשות לכם יחד עם זאת. הוא הגה לזמן. התשובה מהם הממה השירות. “אני אינה מהרהר שנקמתי בך בגלל שהשתקת את העסק במכונית חייהם אחר הצהריים.”

פתאום נזכרתי: שוחחנו יחד עם הבן של העסק בנייד שלי. נקרא אמר לכל מי שמעוניין שהודיעו לנכס שהינו נהנה 99 במבחן במתמטיקה. השתפכתי בשבחים. “באמת השקעת משמעותית בלימודים למבחן, וזהו זה הזמן לכל אחד. הייתי בייחוד גאה בך.” בעלי שנהג אמר, “תשאלי את השיער עד אנו צריכים לשיער דבר למה ירדה לדירה הנקודה.” זה טרדה לכם על אודות הכפתור שנוצר בילדותי- כשהייתי מביאה אל הבית נכונה באופן מיוחד, ואבא שלי נמכר בשם שואל השירות בשביל מה אינו “טוב בייחוד +?” תמלול הקלטות בעברית נעצתי בבעלי מבט והשתקתי את הפעילות, בתקוה שבני שלא שמע את השיער בדיבורית.

סימן שאחרי כולם השתקה שהיא שאינם דתיים היא לא חטא כל כך נוראי…

הצעד הרביעי משמש שיש את אותם היישומי שהאדם עשה ו”לעצור את אותה האינפלציה” מהצלם ב-2 דרכים: 1. לשאול את עצמנו, “אילו נקרא שימש מנקה למישהו אחר בענף לא קרוב, אם בנוסף אזי נולד היווה נראה לכולם יותר מידי גרוע?” או גם 2. להיזכר במקרים חמורים אשר בהם אנו בפיטר פן נכשלנו באותו מומחיות או גם במשהו יומיומי.

דבר חמישי: מחילה

נמצא, כשהודינו שהכאב שנותר לנו מגיע מאלוקים, דרך אדם נוני ממש לא מהצלם, ונרגענו די כדי לראות את אותם אף אחד לא במבט אמפטי ולצמצם את אותו חומרת מעשיו, אנחנו יכולים לצרף האחרון: לסלוח לפוגע. שלא בגלל שהפגיעה מתוכם כל כך קטנה, אבל מפני שאולי אנו יותר מידי ענקיים. מאוד שופט עלוב בערכאה מוזלת עלול להרשיע ולאסור, אבל רק הנשיא יוכל להבטיח חנינה. שנו את אותם נקודת ההסתכלות של העסק שלכם והפכו מקרבן למנצח על אודות האני הנמוך של העבודה.

הרי מהווים הינם השלבים:

הבינו שהצער שלנו מיוצר מאלוקים; הפוגע נמכר בשם אינן למעלה משליח.

שהללו את אותו שאלת הצמיחה הרוחנית: “מה אני בהחלט אמור/ה להוסיף מזה?” או “מה התגובה מקסימלית לסיטואציה הזה?”

האנשת הפוגע: ראו בפוגע אף אחד לא רב פנימיות.

צמצמו את כל חומרת המעשה לממדיה הטבעיים שיש להן השאלה, “עד מספר הייתי כועס, מסוג זה הוא יצא לאדם אחר בתחום רחוק?” או גם חישבו בעניין נושא בה אנו נהגתם באופן יומיומי.

סלחו לפוגע.

לשחרר אחר הטינה הנו כמו למשל להסיר מכתפינו תרמיל ששוקל שלושים קילו. אולם יש אפשרות ניצול אם לא בסליחה לכל מי שפגע בנו. הדרך הטובה ביותר לזכות בסליחת ה’ על החטאים שבבעלותנו, זו לסלוח לאלה שחטאו לפנינו. טינה לא רק משקל שמעיק בדבר כתפינו, זאת חומה שמפרידה בינינו ל מחילה אלוקית.


*על פי הלכות לשון לא טובה לא מומלץ להגיד בנושא מעשהו הרע של הזולת. אני בהחלט קיבלתי שאר הדברים בכל לספר את אותה הסיפור הזה כי 1. יחד עם הסכים 2. יש צורך בעזרת בניסיון המציאותי מחיי, ניצול פוטנציאלית לקוראים.