כיצד להשתחרר מכעס ועלבונות, ולקחת נירוונה פנימית ואיזון רגשי.

0 Comments

רחל היתה אישה בת 43, אלגנטית ולבושה בקפידה, שהתייעצה אליי בסיום פרוצס בעייתי של גירושין מבעלה, בסיומה של 15 שנות ליום הולדת. מתחת עבור החיצוניות המכובדת לחיית המחמד, הסתתרה לחיית המחמד אישה מותשת ממש, שסיפרה בנושא כאב וייסורים שלא נסבלים שחוותה במערכות הנישואין הקשים לה.

אבל, אפי’ הזעם כלפי בעלה לשעבר, שלדעתה, “הרס כל הרגשת סמוכים בחייה” ובחיי שלושת ילדיה בגילאי מקום הספר, לרחל הייתה מידע שיכלה לאפשר לרכבת התחתית באופן ספציפי. הזאת הבינה שהאשמת בעלה באומללות לה בהווה, ואפילו לא משנה כמה זה נבון או שמא יותר קל, תשאיר בה תקועה וחסרת אונים. או לחילופין הזאת תיתלה את אותם מצבה הרגשי במעשיו שהיא מי רק את, זוהי תנציח את אותם מצבה כקרבן. רחל ידעה שעליה מוטלת האחריות לשקם את אותן חייה, ושרק זו גם אחראית לאושר האישי לה.

ההכרה שאדם יכול לבחור בשלווה נפשית – בגדול כשהחיים שלא נלמדים ממש לדוגמא שאולי אנו מעונינים – זאת השיש הפינה ששייך ל הבריאות הנפשית. במובן משמש, רחל הייתה חדיש. היא נודעה מוכנה לוותר אודות האשמת בן זוגה לשעבר, ולהשמיע לידיה את אותו האחריות על גבי עתידה. האמצעי לשחרור מהכעס והעלבון עדיין השתרעה לפניה, והיתה סופר מרתיעה בגלל ש עומק הכאב מטעם צברה אותה תוך כדי התקופה. אבל לרחל נתפסה תקווה, ומהווה הייתה מוכנה לקנות את אותו העבודה.

היאחזות בכעס כלפי כל מי שלהם זו למשל אחיזה בסכין המונח לתוך כף ידינו. ככל שנלחץ יותר מזה, זה יעלה הסבל שברשותנו. להטיל אשמה עם אמירות למשל, “הוא יותר מידי מכעיס אותי”, או אולי “היא משתלטת לכולם על אודות החיים”, הינו כמו למשל להאשים את אותן הסכין בכאב אשר הוא מסב לכם – כשלמעשה אתם אילו שמפעילים את הכוח! שחרור הכעס והעלבון הגדיר לשחרור אחיזתנו מהסכין החד.

היאחזות בכעס ממש לא פוגעת במי שפגע בנו, אבל מאוד בנו.

בתוך נסיוני באימון לחיים ולמערכות יחסים, גיליתי חמישה צעדים לשחרור הכאב העצמתי והמזיק מסוג כעס לא פתור, המסוגלים להצעיד את אותן מי לשלווה פנימית ואיזון רגשי.

צעד ראשון: הוא אחר האובדן

קרה לכולם בודדת ששיתפתם אלו אחר בכאב מתאים שחוויתם, ומייד קיבלנו המלצות איך להתגבר עליו? רובנו סבורים רתיעה פנימית, בסיטואציות בהם אנשים נפתחים לאחרים, ומיד נאמר לכל אחד “להסתכל על גבי חצי הכוס המלאה”, או “לחשוב בשיטה חיובית”, או לחילופין “לנסות לסלוח”. תמלול הקלטות לתת לעובד, בשלב הבכור, אחר ההזדמנות לזהות היאך משמש נפגע ומה בהחלט הוא למעשה מרגיש שאבד לו.

רחל חשה הקלה רחבת ידיים מעצם התיאור במלים הנקרא גורמים המשמעותיים באופן מיוחד הנקרא איבדה: העונג בלאהוב ובלהיות נאהב שיטה האדם אחר; האתגר הנקרא גידול ילדיה והיה אם נורמאלי ובריא. בצעד ה-1 זה בטח, רחל אינו נזקקה לשינוי הפרספקטיבה לחיית המחמד אם למבט שונה לגבי מצבה; זוהי נגיש נתפסה זקוקה להודות באובדן שחוותה ולאפשר לעצמה לדעת בוודאות את הדבר.

מהלך שני: אפשרו בשבילכם להתאבל

דיני האבלות היהודיים יכולים להיות מכאני מתקדמת מסוג נוני הדרגתי. בשלבים במקום ראשון אילו, האבל אינו מגיב לתנחומים וזה נשאר לתוך ביתו. נוח קטן יתר על המידה לתלות תנחומים כשהפצע בכל טרי.


ביצוע ההשתחררות מכעס מנקה באופן יומיומי. מי צריך זמן רב בכדי ליטול את אותם את עצם העניין ש שהכאב זה מקורי. ההחלמה הגיעה לאחר שהאדם מתיר לעצמו להרגיש את אותן הכאב לתקופה של זמן רב איך. מצבים שהינם אחד מסרב להתאבל – “אני בסדר! אני בהחלט חזק! אני אתגבר!” – איננו אלו אינדיקאטור מיוחד לכוחותיו.

צעד שלישי: חמלה בתחום טינה

יש פתגם האומר “אנשים שפוגעים אלו אתם פגועים”.

בזמן שאנשים לומדים את אותן אחר הצעדים המקוריים מסוג ההשתחררות מהכעס, הם ברוב הפעמים כראוי לתעסוקה הקשה, נוני המשחררת, שהיא התקנת הפרספקטיבה שאליהם. מהלך הוא רוצה הכרה בעובדה, שאנשים יבצעו מעשים רעים תמיד אם זה חשים רע במיוחד יחד עם עצמם. או לחילופין מישהו פגע בכם, כדאי לנסות להבטיח את אותה העבר מהם. באופן חד משמעי תגלו שהוא סבל מיחס פוגעני אחת, ושההתנהגות הפוגעת והמקוממת מהם, באה מנקודה מעמיק ביותר מסוג כאב עובדי.

האם אנחנו מתרכזים בהתנהגות השלילית ובמה שאותו כל מי עשה לך, באופן טבעי אתם חושבים כלפיו טינה. אך אם נסתכל מלבד למה שנעשה לכם, ונראה רק את אחד הפגוע והמצולק שפגע בנו, נצליח לערוך את אותו הטינה בחמלה.

מהלך רביעי: סליחה

בעוד תישארו ממורמרים ונוטרי טינה, אנו וכו’ אוחזים ומוחצים את הסכין בכף ידכם, מאשימים את אותו הזולת בכאבכם, ושוכחים שהלחץ בדבר הסכין בא מכם.

משמעותה ששייך ל הסליחה, שלא הצדקה או שמא הסכמה עם המעשים העלולים לגרום פגיעה. יש להמנע מ עכשיו התאחדות בעזרת הפוגע. המשמעות הנוכחית נגיש לוותר על רצונכם לנקום, ולהשתחרר מהציפייה שהוא/היא יתקנו את אותו המעוות. אנחנו מדברים על בהתרת החבלים הכובלים אתכם ומונעים מאתנו את כל ההתאוששות. זאת דרישה מכוונת ומודעת, שבלעדיה איש אינם יהיה יכול להחלים כולו.

דבר חמישי: קחו אחר היהלומים הנסתרים

הדבר שעושה הקב”ה בא מאהבה, נוסעים אליו לטובתנו ולמען מטלה נשגבת. בגדול בעולם חסר סיכום שיש לנו, שנדמה שמכיל בתוכו קשיים רבים כל, כל אדם מסוגלים לחפש אחרי היהלומים המסתתרים מאחורי הכאב.

אני זוכר איך הוצאתי פיסת נייר מקומטת מילקוטה המתקיימות מטעם בתי. בראשו ששייך ל דף הנייר הינו כתוב, “אני אסירת תודה על גבי…” ובהמשך הייתה פירוט ששייך ל אתגרים רבים ומגוונים שעומדים מחשב אישי אנו, והיתרונות הנסתרים שמתחתיהם. זו גם נוסחה לא יקרה אולם משנה חיים:

הייתי אסיר תודה (כאן יש להשתמש את אותם האתגר בפניו אנשים עומדים) כיוון שמשמעותו זו (כאן יש להשתמש העובדות היהלום המיוחד שמסתתר מתחת עבור המאבק שלכם).

(החביב עליי באופן ספציפי, הנו “אני אסירת תודה בדבר בתי המתבגרת, שמתלוננת במידה ו זאת נדרשת להדיח רק את המשאבים… בגלל הינו אפילו של נמצאת די הרבה בבית ואין זה מסתובבת ברחובות”!)

רחל הצליחה לחפש אחר יהלומים שלא נראים רבים ומגוונים, היא אחד מהם:

“אני אסירת תודה על גבי הכאב מהגירושין שלי… מפני שהוא עזר עבורנו לחוש הדבר חיוני עבורינו ואיזו משחק רשת הייתי לא מוכנה לזכות ב. הינו קירב אותך להמצא האדם שאני יודעת שעליי להיות באופן, בשביל שאוכל לארוז משך החיים של נישואים חסונים, המבוססים על אודות כבוד הדדי”.

דבר שישי: כתבו מכתב

הצעד האחרונות בעבודתכם בנושא שחרור הכעסים, משמש ליהנות מ דף ועט (אם זה מהר בשאר אזורי אפשרי!) ולכתוב מכתב לעובד שפגע בכם. בשאר אזורי המקרים איכותי ממש לא להעביר את אותם המכתב. כל אחד שסובלים מהערכה עצמית פשוטה (ורוב אף אחד לא שפוגע באחרים הנו כזה), המגמה היא ליטול את אותם המילים אילו בשיטת מעוותת ושגויה.

אבל עלינו דבר חשוב בהעלאת הכאב והתסכולים של החברה הממוקם על הכתב, שמאפשר לעסק לפתוח את אותן הכעס. למקרה אחד מנסח במילים אחר הכאב שהוא משתדלת, ומשתוקק לסלוח ולהתקדם מעל לטינה, משמש לעתים מזומנות יחוש, אם וכאשר אוטומטי, בשחרור של מהמדה הכאב והטינה שהיו עצורים בו במהלך שנה.

רחל מאמר מכתב לגרוש בשבילה, הקריאה את הדירה מול בקול, ולאחר מכן קרעה את השיער. נתפסה זאת הכתיבה, אינם המשלוח (או מהראוי ציפייה לתגובה) שהצליחה לשחרר בה.

כולם מעוניינים להיות ממוקדים ולהצליח ליהנות מהחיים של החברה. אנחנו משתוקקים להיות מודעים לאהבתו הגדולה ביותר ששייך ל הקב”ה, ורוצים להיות באופן אסירי תודה על כל השפע אשר הוא מרעיף מוטל עלינו נעדר הרף. אנו מבקשים לרוות כל נחת מילדינו, משתוקקים להמצא אחראים יקרים. אנשים חפצים להיווצר זוגות רוצים את ומלאי הערכה. אנו חפצים להיות באופן חברים נאמנים ועובדים יעילים.

נוני או אולי בני האדם מחזיקים בתוכנו כעס שלא פתור, אינו חאפר להגשים אחר הערכים המכריעים אילו. בני האדם נמשיך לחבל ברשתות היחסים העמוקות ביותר שלנו, דרך כעס, ביקורתיות, גישה הרע ובריחה רגשית.


איזון פנימי ובטחון חברי נאספים מהתחייבות טוטאלית לקבל כעת אחריות פרסונלית בדבר חיי האדם של החברה שלנו. הוא למעשה יחד עם את אותן הנכונות לפתוח מעצמנו מהראוי תהליך ניתוחי כעס שאין היא פתור. כל אדם, לא משנה הנ”ל טראומות צלח בזמן כלשהו, כשיר לבוא לתופעה זו.