והיום – טיפ לעומת עצבנות:
ממשיכים. ממכת דם – פרשת השבוע עוברת איכות החיים לתוך מכת צפרדעים. הורים האחראים אנשים רבים ישמעו השבוע מילדי הגנים רק את הסיפור המפורסם על המכה הזו: בהתחלה נודעה תמיד צפרדע אחת בלבד, אבל המצרים שיש מכים בתוכה, ובדרך זו זו הפכה לצפרדעים אלו ואחרות. מהראוי בודדת שהיכו באחת – זו גם התרבתה. תמלול הקלטות לבית משפט יעקב מדינה קנייבסקי (המכונה “הסטייפלר”) שואל בספרו “ברכת פרץ” בשביל מה המשיכו המצרים להכות את הצפרדעים. הנה יכולים להיות שיש רוצים לתפוס להרגיש שכך הם ככל הנראה אבל מעדיפים את אותם 10 הצפרדעים במצרים. הינו עונה ומסביר כזו זוהי מידת הכעס – בני האדם ממשיכים לכעוס, וחמתם בוערת, והם מנסים להתנקם, נוני נולד הוא רק מוסיף רוע ומרמור ברחבי אירופה, כמו כן הלאה וחוזר חלילה.
“כך נקרא בכלל שכועסים”, משמש קופירייטינג, “כי אם ישמעו חרפתם – והוא לא ישיבו, אזי ישתקע (יישקע) איך לאט לאט. אך כשמגיבים לכל מי שכנגדו – הנה הוא למעשה מוסיף להשיב לעומתו כהנה וכהנה”. משמש מוסיף ומסביר שמידת הכעס מנסה לשכנע את הציבור להחזיר מנה בודדת אפיים, אבל או שמא נחשוב על אודות בדרך זו לזמן קצר בשיקול מחשבה, היא שטוב ויפה לקנות בשתיקה בעניין הביקוש, עד יעבור זעם. ראית צפרדע? ראית מריבה? תמלול שיחות להתאפק ואין זה להתעסק איתה, למען לא להגביר את כל הסיפור.
(ציור: יואל וקסברגר – “מלכות וקסברגר”)