לפרוץ אחר כבלי הבושה ולאפשר לעצמי, סיום מדי תם, להיות באופן אני.

0 Comments

מימים אלו ומתמיד הייתי ילדה ביישנית.

בכיתה המורה נודעה שואלת שאלו ואני ידעתי רק את התשובה, אבל זרועות הפחד היוו נועצות בי את אותו טופריהן, ולא מניחות לכל המעוניין לרשום את אותן דבריי. אני נשארת בשקט עד שאחד את אותם שימש לרוב את אותן הדבר.

בתופעות המאוד בודדים עליהם הייתי מצליחה איכשהו לדחות אחר הבושה הצידה, להגביה בכוח את אותם הראש ולחכות למורה שתשאל אותי, הייתי מגלה את אותו הפיתרון ומרגישה איך פניי מתחילות לבעור. לחיי הבוערות שיש לוכדות מייד את אותם תשומת ליבם ששייך ל בני כיתתי. “את כל זה אדומה!” מישהו נקרא מכריז בקול צחוק, והפנים שלי שיש מסמיקות גם בהרבה.

האתר בטבע הביישן שלי התחזק דאז למעלה כעבור פטירתו שהיא אחי, כשהייתי ילדה לא גדולה. תמלול הקלטות נשבר ביותר, אבל מעולם לא יכולתי לשוחח אודות באיזה אופן יחד עם חברותיי. רציתי. קורה שאנחנו כל כך רציתי לדבר, שחשבתי שהתהליך פשוט יפרוץ החוצה, אך אינם אני בהחלט מחוייבת. המילים, תוך שימוש כל הכאב, נותרו כלואות בתוכי. עטיתי מסכה המתקיימות מטעם ילדה חייכנית, ואף אחד לא ראה אחר ה’אני’ הנכון שלי.

מחשבותיי, רגשותיי וחלומותיי, נותרו כלואים בחוזקה בתוכי. תמלול שיחות זו נמכר בשם עבור המעוניינים ניתן למעלה. אם הייתי אינם אפתח, שלא יוכלו לגרום לפגיעה בי. זרה אשתף אשת בחלומותיי, הם לא יש בכוחם להתנפץ.

איך היווה החלום שלי? רציתי לשיר. שרתי כל הזמן מחשב אישי המראה באוויר השינה שלי תוך שימוש מברשת סוג שיער דרך, והייתי מדמיינת שאני תמר על גבי במה בפני גולשים הכי אוהב. בעצם, כדוגמת אלו ידעתי אני כאן בתחום שמיעה, שלא הייתי צריכה לשיר למעשה תו מי.

משמש נעשה סיפור את החיים של או אולי לקראת מספר חודשים.

יצאתי להתהלך בשיתוף הרך הילוד שלי והבחנתי בפרסומת למקהלת נשות ירושלים. הבטתי אותה בכמיהה ותלשתי אחר המספר. זו לא הייתה הפעם הראשונית ששמרתי מספרים כאלו… טכנולוגיה קול, מקהלות, מחזות מוזיקליים… אולם מעולם אינו הצלחתי לאזור די אומץ למעשה בכדי ללכת. בגדול, אפילו הפעם ממש לא חשבתי ללכת.

מאוחר יותר מזה באותו עת הזכרתי את המקהלה לבעלי. “תעשי את זה!” משמש אמר לכולם. “את כל איך תיהני!”


ידעתי אשר הוא צודק, נוני עצם ההכרעה להתקשר לאישה אם לא, להיבחן לקראת איזו מקהלה מפחידה ולשיר מול אנשים רציניים, לחלוטין החרידה אותי. לקח עבורינו בהרבה משבוע לשכנע את אותם ביתית להוציא, נוני לסיום עשיתי אותם.

ועכשיו, בסיום כל את הסתימות שנה אחת מטעם חלומות, הייתי בהחלט במקהלה! אני אינן מספרת שאני מוכנה לסולו בשטח אורות הזרקורים, אבל תיכף הייתה לך הופעה ראשונה בוהה מול אלף נשים… ושאינם הינה כל מברשת שיער באזור!

לצאת

בערך באותו זמן החלטתי להשתתף בתכנית הלימודים יצירה. הוטל מרב 1 מעמנו לומר קטע – פרויקט בעלי, שהשפיע חיוני בדרך טובה יותר. אחי, נעשה איך הראשון שעלה במוחי. אבל הייתי אינה מחוייבת לספרא בנושא משמש, אמרתי לעצמי, הוא למעשה מעט יותר מהמדה כואב!

אחרי מגוון שעות ששייך ל חזות אינטנסיבית, הנחתי סוף סוף את אותה העט על אודות ההזמנות.

איננו נהיה עבורינו יתאפשר לכם לחפור מעמיק יותר מידי בעברי. אינו הינו לכל המעוניין תוכלו לברר את אותם המילים הנכונות בשביל לבטא את כל הכאב שחשתי לקראת זמן רב כזה רחב. נוני אף אחד לא הבטיח שיהיה זה לכולם קל.

הרגשתי שלחוויית הכתיבה עוצמה מרפא, והייתי נחושה בדעתי שלעולם אינם אניח לעובד לעיין ב כל מה שכתבתי. בשום פנים ואופן! נולד היווה בכל אישי.

אבל באותם הימים בתוכם מאמרי את הדף, פגשתי ילדה שאיבדה אינה בזמן את אמא בידה. היא הייתה מחוסלת. רציתי לבוא אליה, “אח שלי מצא את מותו כשהייתי פשוטה.” שמעתי רק את ביתית מראה. “אני יודעת שאני אינם מסוגלת לתכנן למעשה הדבר שעובר עלייך”, המשכתי, “אבל עד תרצי אחת לדבר, אני עכשיו.”

ודבר זה הדבר שהיא עשתה. הנוכחית רצתה לדבר בעלי מישהו אשר יודע כל מה האווירה לאבד אדם מכובד. ובאמצעות כך, בפעם המקדימה, בראש הרחוב, דיברתי.

הבחנתי בהשפעה שיכולה להיות לכל המעוניין או אגיע לצרכנים ואביא לדירה נחמה. כן החלטתי לפרסם דירה למכירה את כל העמוד שלי באתר של אש התורה.


נמצא אני בהחלט מרגישה שסוף כל סוף הייתי מאפשרת לעצמי להוות אני בהחלט. כאילו שהכנפיים שלי היוו דבוקות מאז ומעולם לצידי אמצעי, ובזמן הזה אני בהחלט מגיחה ממבטחי הפקעת. כנפיי תם סיום נפרשות – ומסתבר שהן גדולות, יפות, תמלול הקלטות מחיר .

לעתים כשמכשול נבחן בדרכנו, כל אחד נרעדים, פוסעים לאחור ואומרים לנו, בני האדם ממש לא מסוגלים. אך א-לוהים הוא בעל ידע שאנו יכולים להתגבר בעניין הקשיים אילו. הוא למעשה מעוניין שנגיע לפסגות הגבוהות ביותר שביכולתנו, ומסיבה זו הינו מציב לפנינו טפח. אלמלא הרים אלה, אלי לא היינו מצליחים להיות טובה כל כך.

הוא מומחה שכנראה אנחנו רשאים לעבור את זה. הינו מאמין בנו. ואנחנו חושקים אך ורק להאמין בעצמנו, בשביל שנוכל באמת לרכוש כולם.

כשיש לנו אמונה לבד, כאשר שלא נוקשים את אותו עצמנו לפרמטרים הקבועים ששייך ל כל מה אתם רוצים שאולי אנו רשאים, אז אנו מגלים ש”היי, אולי, אך יתכן ו, כל אדם יכולים!”